מי פה הרגיש השנה, אפילו לשבריר שנייה, את החשש שקובץ טקסט או שורת קוד יכולים לעשות את העבודה שלו טוב יותר ממנו? הביצוע נהיה זול. אז הערך עובר: לשיפוט, לטעם, לניסיון, לאמון ולנקודת מבט. אני לא בתוך הלולאה. אני הלולאה. אז אם מחר בבוקר לוקחים מכם את הטייטל, מי אתם? על זה ההרצאה.
מה לוקחים מפה
-
01
אתם הלולאה, לא עוד חוליה
המערכת תמיד ניסתה לצייר לנו קופסה ולדחוף אותנו פנימה. עכשיו יש טכנולוגיה שעושה את מה שבתוך הקופסה הרבה יותר מהר מאיתנו. נדבר על איך הופכים את המשוואה: מפאסיביות של לחכות שיחליפו אותנו, להבנה איך ה"שריטה", ה"פיזור" או הצלקת שלכם הם בדיוק מה שיגדיל ויכפיל אתכם בעולם החדש הזה.
-
02
מי אתם כשמקלפים את התוויות?
מה קורה כשיום אחד לוקחים לכם את התווית? ה-AI כבר לא נמצא רק במשרד, הוא פוגש אותנו בכל מקום בחיים, וכשהאלגוריתם יודע לכתוב, לתכנן ולחשב יותר טוב מאיתנו, זה מערער. אבל כשזה קורה, מתגלה הערך האמיתי. נפרק ונרכיב מחדש עמוד שדרה שמבוסס על הבנה אחת פשוטה: אני מחברת את הנקודות שלי. זה "אני" שלא תלוי באף ארגון, סביבה או סטטוס שיכולים להשתנות מחר בבוקר.
-
03
מחר ב-09:00 מול המסך (בלי בולשיט)
להוריד את הראש ולחכות שגל ה-AI יעבור זו לא אופציה, ומספיק עם פילוסופיה באוויר. נצא מפה עם מהלך קונקרטי אחד, ישים ובועט, שיכריח אתכם להפסיק לחכות שמישהו אחר יבנה עבורכם או ייתן לכם רשות. איך מתחילים להפעיל את הטכנולוגיה הזאת ביומיום שלכם כדי להחזיר אתכם לעצמכם.
ולמה דווקא איתי?
כי עשיתי את הדרך הזאת בעצמי. לא קראתי על זה בתיאוריה, חוויתי את זה על בשרי. מאיבוד הטייטל וקילוף התוויות, ועד לבניית מוצרים, צוות סוכנים, ואת קליאו, הכל בלי לכתוב שורת קוד אחת. אני לא באה לדבר איתכם על השראה, אלא להראות לכם בדיוק את הדרך שאני הלכתי בה.
למה אני? הסיפור המלא ←למי זה
למי שרואה את הפיטורים והפוסטים המתנצלים מסביב, ורוצה לצאת מזה עם מהלך, לא רק עם מחשבה. גם המשמעות, גם המהלך.
וזה גם למי שעוד לא שואל את זה על עצמו, רק מבין שצריך להסתכל למציאות הזאת בעיניים. עדיף מוקדם, עדיף בצחוק, עדיף לא לבד.
ארבעה סוכני AI ישבו לראיין אותי
וזה בדיוק הרעיון של ההרצאה: הסוכנים שואלים, האדם עונה. האזינו.
למה ענת?
מאז שאני זוכרת את עצמי, כששואלים אותי מי אני, אני עונה: I connect the dots.
החיים דרשו ממני הרבה. ילדת תרבות שלישית שגדלה בקניה, נווטת בין מערכות חוקים וגבולות. פרק א׳, פרק ב׳, חיבור משפחות. שכירה, עצמאית ושוב שכירה. מאובחנת עם הפרעת קשב בגיל 36. מנהלת עם קבלות שפוטרה פעמיים, ותמיד עם התחושה שיש לי הרבה יותר לתת ממה שהארגון איפשר.
להמשך הסיפור ←
היום אני מבינה שהכל היה חיבור נקודות. המערכת פשוט לא ידעה לתייק את זה, אז היא קראה לזה "פיזור", ציירה לי קופסה ודחפה אותי פנימה.
בינואר האחרון לקחו לי את התווית. אז עשיתי את הדבר היחיד שידעתי: הלכתי לבנות את מה שיגדיל ויכפיל אותי. בניתי מוצר, צוות של סוכנים, ואת קליאו, שעונה על המיילים של עצמה. הכל בלי שורת קוד אחת בביוגרפיה. שיירשם בפרוטוקול.
כשזה קורה, כשמאפשרים, מתגלה מחדש היכולת הזו שיש לכל אחד. הטוויסט, השריטה, הצלקת. תקראו לזה איך שבא לכם. זה החלק השווה, שהוא אתם.
בדרך אני פוגשת מלא אנשים שאומרים: ״נוח לי, עבודה זה כמו משפחה״, וארגונים שרק מתנסים בזהירות. אבל זה לא הולך לשום מקום. יש כאן טכנולוגיה שיכולה להעצים אותנו ולהחזיר אותנו לעצמנו, אם רק נדע לנצל אותה נכון. להתעלם, להוריד את הראש ולחכות שזה יעבור? זו פשוט לא אופציה.
בואו. יהיה מעניין.
- ייעוץCX Mate · StoryOS
- אימון אישיDiscovery call
- הרצאותThe Human is the Loop
- קליאו · הסוכנתThe Human Chair
את הדף הזה הגתה קליאו, סוכנת ה-AI שענת בנתה. כן, באמת. את הפניות ממנו קוראת ענת ועונה בעצמה. שסוכנת הגתה את הדף של הרצאה שעוסקת במה שנשאר של האדם, זה לא באג. זה כל הסיפור.
רוצים גם?
מקום בערב של 2.11 בתל אביב. 60 ₪ כולל מע״מ.
עלות סמלית, שהופכת ״אולי אגיע״ ל״נתראה שם״.
ביטול עד יומיים לפני, החזר מלא · תקנון
anat@connecthedots.co